תאוריית הספירלה הפרקטלית: מאחורי הקלעים של המודל
לרגל צאת הספר "תאוריית הספירלה הפרקטלית" אספתי את השאלות המהותיות והקשות ביותר שעולות מתוך המודל והנה התשובות שמסבירות איך הכל מתחבר
?כשקופצים לתוך חלום חדש, מאיפה מביאים את הכוח והביטחון בפעם הראשונה
שאלה: המודל קובע שהחיים הם ספירלה, וכל סיבוב חדש נשען על הניסיון והכלים שצברנו בסיבוב הקודם. אבל מה קורה בסיבוב הראשון של החיים? כשאין לנו עדיין קבלות, ידע או רקע מאיפה מגיע הביטחון לעבור את המבחנים הקשים של
?הדרך
תשובה: "דמיון חשוב יותר מידע", איש חכם אמר את זה פעם. השאלה בקומה הראשונה היא פשוט כמה אתה מאמין בחלום הזה, והיא מפרידה בין כמה אתה אוהב אותו לבין כמה אתה מאמין שהוא יכול להתממש
זה מבחן אמונה טהור
הביטחון והכוח שלך בנויים מהילדות שלך ומהסביבה שגדלת בה עד לשלבים מאוחרים יותר. דרך אגב, ההבדל היחיד בין דעת (קומת הקרקע) למלכות הוא תחושת המימוש. שהרווחתי את הגן עדן שלי, במקום דעת שנולדת לתוכו
?המבנה של הספירלה קשיח. האם באמת אי אפשר לדלג על קומות
שאלה: הספר מתאר סדר כרונולוגי נוקשה: חלום (כתר), עבודה סיזיפית (בינה ונצח), שלב שתיקה (הוד) ומבחן חיצוני (יסוד). האם באמת אי אפשר לשנות את הסדר? האם אדם לא יכול לחוות שקט, הודיה והמתנה (הוד) עוד לפני הריצה
?המתישה של נצח
תשובה: אתם רוצים שישבו בהכרת הטוב ובהודיה בלי שהם עברו בנצח? שהם ישבו בשקט ובהמתנה למה בדיוק, אם הם לא שתלו כלום בנצח? אי אפשר לדלג. זה כלי שמפתח מודעות לתהליכים ברזולוציה גדולה אתה יכול להיות בקומה 8 (בהוד) אחרי שהוצאת אלבום חדש בקומה 7 (נצח), אבל עדיין להתמודד עם מערכת יחסים שמרגישה כמו נצח עד שתהפוך למימוש אמיתי של חתונה ולהביא ילדים, אם בכלל
?החרב המתהפכת והביקורת החיצונית למה המערכת כה אכזרית
שאלה: בקומת היסוד, המודל מציב את "להט החרב המתהפכת" שהיא ביקורת מהסביבה, מילים קשות מאנשים קרובים או ספקות פנימיים. אם המבנה לא מושלם, החרב מפילה אותנו חצי דרך או כל הדרך חזרה להתחלה. זה לא מנגנון
?נוקשה ומייאש מדי
התשובה: כל אדם יגיב אחרת למבחן שבא לערער את היסודות שלו. העולם תמיד יזרוק עליך את הדעות שלו, אנשים יחרבנו מילים מהפה בלי לשים לב וישליכו עליך את כל הפחדים שלהם
ואתה צריך להיות הדוגמה של מה שאתה רוצה להיות בעולם
אם העולם מערער אותך ואתה נופל היסוד שלך חלש. אם אתה שחצן מדי היסוד שלך חלש. המבחן הזה בא לראות אם
הבנת מה זה ביטחון עצמי אמיתי בהוד. ואם בגלל מילה של אדם קרוב שלא התחבר למה שאתה עושה הפסקת לעשות ולאהוב את מה שאתה עושה, אז איך היית מגיב מול תגובה של מבקר חיצוני? על ביקורת משפילה בעיתון? וכן, עדיף שהבניין יקרוס לפני שיש בו דיירים, אישה, ילדים. שיקרוס הזין הזה. תבנה אחד כמו שצריך או תשב לראות טלוויזיה כוס אמק. תמיד אפשר לרדת ולתקן או למחוק ולבחור חלום אחר או לא לשחק בכלל. רק ככל שאתה עולה שלבים תודעתיים כאלה המבחנים עולים בהתאם ואתה נדרש ליישם שיעורים שלמדת בקומות אחרות. כל קומה היא הכנה לקומה הבאה
?איך מתמודדים עם אנשים רעילים או סביבה מחרבת מבלי להאשים את עצמנו
שאלה: הספר טוען ש"שומר הסף" הוא תמיד פנימי (האגו, הפחד, הגאווה שלנו) והאירוע החיצוני הוא רק טריגר. אבל מה
?כשהסביבה היא אובייקטיבית הרסנית ומפילה עלינו רעל
?האם ההתייחסות לזה כאל "שיעור פנימי" לא מובילה להאשמה עצמית
תשובה: אם אדם נותן לך בקבוקון קטן עם פתק עליו רעל ואתה עדיין שותה אותו מה אתה יותר מטומטם או יותר אובדני? האחריות היא עליך לא לשתות את מה שזורקים עליך
התכונות האנושיות שנדרשות מאדם בקומת הוד זה קודם כל ביטחון עצמי אמיתי, אם זה לא אמיתי הוא לא ישרוד את השתיקה. ביטחון שיש לך זרעים טובים והשקעת במקור שהבאת אותם, ביטחון שיש לך אדמה טובה, ביטחון שיש לך דשן ומים ושכל בלב לדעת ולהרגיש מתי להשקות ומתי לדשן. קור רוח ואמונה אמיתית שעשית הכל כמו שצריך בדרך בלי סימני שאלה פתוחים. ואז אתה נותן לעולם לעשות את שלו
?הגענו למלכות, השגנו את היעד. למה מגיע השעמום בארמון
שאלה: קומת המלכות מתוארת כשלב השפע והמימוש. מדוע הספר מתעקש שדווקא שם, כשהכל מושלם, מגיע שעמום
?חונק שמאלץ אותנו להתחיל הכל מהתחלה? האם אנחנו נידונים לחוסר סיפוק תמידי
תשובה: ככל שהמסע למלכות היה ארוך יותר וקשה יותר ככה משך התחושה של השהייה בארמון תהיה מספקת יותר
השעמום תמיד יבוא מתישהו, אנחנו צריכים להיות בתנועה. ואין פה נפילה, הפוך המודל מדבר על עלייה. אחרי מלכות עולים לכתר, ומה שבנית במלכות לא נעלם. קיבלת יותר ניסיון בהבנת החיים ואתה מגשים חלום נוסף
מה הבעיה פה? זה טבע האדם. המודל לא המציא את השעמום והריקנות, הוא פשוט מסביר אותם
Comments ()