עד 120! מאה ועשרים רגעים ששינו את עולם הרפואה

ספרי היסטוריה של הרפואה נוטים לעיתים להיות רציניים מדי. הם עמוסים בשמות לטיניים, בתאריכים ובמונחים שנשמעים כמו תופעות לוואי של אנטיביוטיקה. הספר הזה מנסה לעשות משהו קצת אחר.

כאן תמצאו מאה ועשרים רגעים ששינו את עולם הרפואה - רגעים של גאונות, מזל, טעויות, אגו, תחרות, אומץ ולעיתים גם לא מעט טירוף.

נפגוש את אלכסנדר פלמינג, שגילה את הפניצילין כמעט במקרה ונבין מדוע חשוב לצאת לחופשת סוף השבוע להתרעננות. נכיר את איגנץ סמלוויז, האיש שהקדים את דורו ושילם על כך מחיר כבד. הלקח מסיפורו הוא שההבדל בין שגעון לגאונות טמון רק במידת ההצלחה לשכנע את הסביבה בצדקתך. נבקר, תרתי משמע, את לואי פסטר, שהוביל מהפכה מדעית אך גם עורר מחלוקות אקדמיות; ונקפוץ לביקור אצל אדוארד ג'נר, חלוץ החיסונים, שהיה דמות יוצאת דופן מבחינה מדעית, אבל גם מבחינה אתית.

נפליג עם ג'יימס לינד אל ימי הצפדינה (הצטיידו בלימון, זה חיוני), נגלה כיצד ההרדמה העניקה לכירורגים סוף סוף זמן לנתח בלי שהחולה ינסה לברוח באמצע, נצלול למאבק המר בין ג'ונה סאלק לאלברט סאבין על החיסון לפוליו (ונראה איך קנאת סופרים תמעיט בפרסים), ונבחן כיצד מחקר אחד כוזב של אנדרו וייקפילד הצליח לערער את אמון הציבור בחיסונים ולהשפיע על בריאותם של מיליונים.

נבקר גם בזמנים קדומים יותר: במצרים העתיקה, שבה תועדו מחלות כבר בכתב חרטומים; אצל אנטוני ואן לוונהוק, סוחר הבדים ההולנדי שהפך לאבי המיקרוסקופיה; במהפכת האנטומיה של אנדריאס וסאליוס, שהעז להוכיח כי גלנוס - הסמכות הרפואית הבלתי מעורערת במשך יותר מאלף שנים - טעה שוב ושוב; אצל לאונרדו דה וינצ'י, שראה בגוף האדם יצירת אמנות; ובאולם שבו הנציח רמברנדט את "שיעור האנטומיה של ד"ר טולפ".

גם הרפואה המודרנית לא תישאר בחוץ. אנשי החיסונים המודרניים, לצד מקצוענים בתחומי השתלות איברים, דיאליזה והדמיה מתוחכמת. נפגוש אפילו את ד"ר ג'וזף בל, הרופא שהעניק לארתור קונן דויל את ההשראה לשרלוק הולמס, ונראה כיצד רוחו ממשיכה לחיות גם בדמותו של ד"ר האוס.

יש אפילו פרק קצר על רפואה כחול-לבן. ככה, שתרגישו בבית.

זהו אינו ספר היסטוריה במובן הקלאסי. הוא אינו מנסה לספר הכול, אלא לבחור מאה ועשרים רגעים שבהם העולם הרפואי שינה כיוון. חלקם מפורסמים, אחרים כמעט נשכחו; חלקם מעוררי השראה, אחרים מביכים או אפילו מקוממים. אבל לכל אחד מהם הייתה השפעה אמיתית על הדרך שבה אנו מבינים מחלות, מטפלים בחולים וחושבים על מדע.

בהיותי רופא ילדים ומומחה למחלות זיהומיות, יש בספר נטייה קלה לבחירה של רגעים מתחומים הקרובים לליבי. אני מאמין גדול שההיסטוריה של הרפואה הייתה בעיקרה היסטוריה של המחלות הזיהומיות שניסו לחסל את האדם. אבל גם זה משתנה לאורך השנים והספר עמוס בתגליות וברגעים מדיסיפלינות אחרות. אחרי הכל, גם כירורגים, נפרולוגים וגסטרואנטרולוגים הם רופאים, לפי השמועה.

נטלתי לעצמי חירות ספרותית ושיפצתי את ההיסטוריה באופן מחפיר. המצאתי פה ושם דמויות, שיחות ומעשיות, אבל האירועים ההיסטוריים והרפואיים שעליהם הן נבנו אכן התרחשו. אתם תודו לי על זה!

אם בסוף הקריאה תשקלו להתחסן השנה לשפעת העונתית, או אפילו תהרהרו באפשרות של שטיפת ידיים - הספר כבר עשה את שלו.

רק בריאות, עד 120!